גיטין ז׳ א:ד׳-ה׳

מהדורה: מהדורת וויליאם דייוידסון - ארמית המנוקד

4 רש"י פתח ↗

אבר מן החי - שנאבד מהם אבר מן השחוטה ומפני אימתו חתכו עבדיו אבר מן החי והביאו תחתיו שלא יבין:

4 חידושי אגדות פתח ↗

בקשו להאכילו דבר גדול ומאי ניהו אבר מן החי כו'. נראה דקרי ליה דבר גדול דאין בן נח נצטוה על שום איסור אכילה רק על אבר מן החי וק"ל:

5 רש"י פתח ↗

העומדים עלי - לחרף ולגדף:

5 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

א אגב שדיברנו בדברים שנכתבו מארץ ישראל לבבל ובענין שירטוט, מספרים עוד: שלח ליה לו מר עוקבא ראש הגולה בבבל לר' אלעזר שהיה בארץ ישראל אגרת ובה נכתב: בני אדם העומדים עלי, שמציקים לי, ובידי למסרם למלכות, מהו? האם לעשות זאת, או לא?

5 רש"י על גיטין פתח ↗

פלגאה - בעל מריבה שהיתה לו מריבה עם מר עוקבא שהיה אב ב"ד כדאמרי' בפ"ק לעיל גיטין דף ז. בני אדם העומדים עלי ובידי למוסרם למלכות והוא היה גניבא כדמפרש התם:

4 אֶלָּא בִּקְּשׁוּ לְהַאֲכִילוֹ דָּבָר גָּדוֹל. וּמַאי נִיהוּ? אֵבֶר מִן הַחַי.

5 שְׁלַח לֵיהּ מָר עוּקְבָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר: בְּנֵי אָדָם הָעוֹמְדִים עָלַי, וּבְיָדִי לְמׇסְרָם לַמַּלְכוּת, מַהוּ?

4 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

אלא הכוונה היא שבקשו להאכילו דבר גדול, ומאי ניהו ומה היה זה? אבר מן החי. שיום אחד חסר חלק מבהמה שהביאו לו, ובני ביתו חששו כל כך מפני אימתו הרבה עליהם עד שחתכו איבר מבהמה חיה כדי להשלים, והיה עלול לאכול ממנה.

4 בן יהוידע פתח ↗

אֶלָּא בִּקְּשׁוּ לְהַאֲכִילוֹ דָּבָר גָּדוֹל, וּמַאי נִיהוּ? אֵבָר מִן הַחַי. נראה לי בס"ד קרי ליה 'דָּבָר גָּדוֹל' כי הרב חק"ל חקרי לב ז"ל ביורה דעה חלק א׳ סימן א' העלה לדעת גדולי הפוסקים שאם אכל אדם אבר מן החי יש בידו איסור לאו דאבר מן החי ואיסור עשה דאינו זבוח דעבר אעשה דשחיטה דכתיב וְזָבַחְתָּ וְאָכַלְתָּ דברים יב, כא עיין שם ולכן מאחר שיש בו עשה ולא תעשה להכי קרי ליה דבר גדול.

5 מהר"ם שיף פתח ↗

גמ' לב' רחילות כו' גזוזה עוברת כו'. ע"ד זה עוברין כבני מרון כאמריא וכו'. תחלה אמר אם שלימים מצומצמים ומ"מ יש לו מזונותיו מצומצמין רק אין לו מותרות לתת לאחרים וכ"ש כשהם רבים והדר אמר אפילו עני וכו' שלא תימא זה גזוז כבר:

5 תוספות רי"ד פתח ↗

שלח מר עוקבא לר' אלעזר בני אדם העומדי' עלי ויש כח בידי למוסרן למלכות מהו. שרטט וכתב לו אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי אע"פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום שלח ליה קמצערן לי טובא ולא מצינא למיקם בהו שלח ליה דום לה' והתחולל לו דום לה' והוא יפילם חללים חללים השכם והערב לבית המדרש והן כלין מאליהן א"ר יצחק שתים כותבי' ג' אין כותבי' במתניתא תנא ג' כותבי ד' אין כותבי'. פי' ג' תיבות כותבין בלא שרטוט ארבע אין כותבין שלח ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסור פי' לשורר ולזמר בבית המשתאות שרטט וכתב אל תשמח ישראל אל גיל בעמים פי' לא שנא בפה ולא שנא ביד א"ל ריש גלותא לרב הונא כלילא מנא לן דאסור פי' היו עושים לחתנים עטרות של זהב ושל כסף צבועות ומצויירין בגפרית ומלח שקורי' ניי"ל א"ל רב חסדא קרא כתיב כה אמר ה' הסר המצנפת והרם העטרה וגו' מה ענין מצנפת אצל עטרה אלא לומר לך בזמן שהמצנפת בראש כהן גדול עטרה בראש כל אדם נסתלקה מצנפת מראש כ"ג נסתלקה עטרה מראש כל אדם:

5 פני יהושע פתח ↗

רש"י בד"ה העומדים עלי לחרף ולגדף עכ"ל. הנראה שבא ללמד בזה דדוקא כה"ג שעמד עליו בדברי חרוף אסור למוסרו משא"כ אם היה גניבא מוסרו למלכות ודאי דשרי למר עוקבא להציל עצמו ולמסור את גניבא למלכות כדאיתא להדיא בח"מ סי' שפ"ח:

« גיטין ו׳ ע״ב גיטין ז׳ ע״ב »